קרטוקונוס: רקע קרטוקונוס וטיפול בקרטוקונוס

קרטוקונוס: רקע קרטוקונוס וטיפול בקרטוקונוס דר' ניר ארדינסט

שכיחות קרטוקונוס

בשנים האחרונות יש עדויות לעלייה בשכיחות הקרטוקונוס וכיום מסתבר שמחלת הקרטוקונוס אינה נדירה כלל. הסיבה העיקרית שמסבירה את השינוי הינה השימוש הנרחב במיפוי קרנית ומודעות המחלה. 
נתונים לא רשמיים בעיקר מכנסים מייחסים היארעות (incidence) של 1 ל 800 מקרים בממוצע (תלוי מדינה). 
באופן כללי ונתן לעתה, קרטוקונוס הינה המחלה האקטטית השכיחה ביותר בקרנית עם היארעות (incidence) של 1:2000 והמצאות של  54:100000.
לקרטוקונוס מופע הטרוגני ולכן יש קושי רב בקביעת האטיולוגיה של המחלה.
למרות שרוב המקרים ספוראדיים (אקראיים), רקע גנטי הינו בהחלט אפשרי ועומד על כ 15%.
ישנה שכיחות במשפחות מסוימות התאמה בתאומים זהים ואסוציאציה עם מחלות גנטיות כגון:

  • תסמונת דאון – כ15% שכיחות של קרטוקונוס
  • לייבר אמאורוזיס – 29% שכיחות של קרטוקונוס
  • מחלות קולגן שונות 
  • mitral valve prolapse
  • ורנליס – ילד עם קרטוקונוס היה לו ורנליס ב36%

נבדק קשר אך קשר זה לא הוכח למצבים נוספים כמו מחלות אטופיות ושימוש בעדשות מגע.
קרטוקונוס מתפתחת ללא הבדל בשכיחות ע"פ מין וגזע. לרוב המחלה מתחילה בעשור הראשון של החיים כלומר בגיל ההתבגרות ומתקדמת עד העשור השלישי לחיים.

גיל קרטוקונוס

ישנם מקרים בהם מאבחנים לראשונה קרטוקונוס בגיל 40 אך לרוב הקרטוקונוס סטטי ואינו חמור כלל בגילאים האלו.
אצל ילדים מתחת לגיל 10 לרוב אבחון של קרטוקונוס מלווה בהתפתחות מהירה של קרטוקונוס ודי מתקדם בחומרת המחלה.
ילדים עם קרטוקונוס יגיעו להשתלת קרנית ב 20% מהמקרים בגלל חומרת המחלה. 

איפיון קרטוקונוס ותבנית קרטוקונוס

קרטוקונוס מאופיינת קרנית דקה ובולטת בעיקר בחלק התחתון. מיפוי קרנית הינה הדרך לאבחן קרטוקונוס.
בקרטוקונוס יש הדקקות לא דלקתית של שכבת הסטרומה, הגורמת להיווצרות צורת חרוט (קונוס) של הקרנית, אסטיגמטיזם לא סדיר, בלט ומיופיה, הגורמים לרמות שונות של פגיעה בראיה אך לא לעיוורון או אובדן ראייה.

מה קורה בתוך העין בקרטוקונוס

ניתן להגיד באופן כללי כי בקרטוקונוס יש יותר הרס של תאים בקרנית מאשר בניה מחדש שלהם.
בקרטוקונוס יש הפחתה בעובי ומשקל הקרנית עקב ירידה בכמות הקולגן.
בקרנית רגילה ולא בקרטוקונוס ניתן למצוא קולגן type I אשר מהווה 70% ממשקל הקרנית ואילו בקרטוקונוס פחות.
במאה הקודמת בשנות ה-80 נמצאה עליה של פי שלוש בפעילות קולגנזות בקרנית מקרטוקונוס.

מה קורה בקרטוקונוס ומה מוצאים בקרטוקונוס

מה זה קרטוקונוס דר' ניר ארדינסט

המרכז לקרטוקונוס דר' ניר ארדינסט. מיפוי קרנית

האבחנה של קרטוקונוס מתבצעת קלינית ומיפוי קרנית וגם OCT ידגים קרטוקונוס.
בעזרת סליט למפ  ניתן להבחין בהדקקות סטרומה, Vogt’s striea – קווי מתח בשכבת הדסמנט והסטרומה, Fleisher ring – שקיעת ברזל בשכבה הבזלית של האפיתל סביב הקונוס והצטלקות.
בהפניית גלגל העין למטה, ניתן להבחין בדחיקת העפעף התחתון עקב בלט הקרנית. סימן זה נקרא – Monsun’s sign  ובהארה תופיע Rizzuti phenomenon.
כיום ניתן לבצע אבחנה מדויקת ומוקדמת יותר בעזרת מיפוי קרנית אחורי ווידאוקרטוסקופיה – מיפוי טופוגרפי ממוחשב של פני הקרנית (computer assisted videokeratoscopy). 

טיפול בקרטוקונוס

המחלה מטופלת בתיקון הליקוי התשבורתי (מספר וצילנדר) בתחילה עם משקפיים ולאחר מכן בשימוש בעזרי בעדשות מגע. תיקון זה בעזרת משקפיים או עדשות מגע מועדפת ב 90% מהחולים.
עדשות מגע לקרטוקונוס כוללים לרוב עדשות מגע קשות, עדשות מגע מיניסקלרליות, עדשות מגע סקלרליות ועדשות מגע היברידיות לקרטוקונוס.
במצב שיש התקדמות של הקרטוקונוס ניתן לבצע קרוסלינקינג להאט את התקדמות הקרטוקונוס.
בחולי קרטוקונוס מתקדמים ביותר (הידרופ או צלקות גדולות) שעדשות מגע מיוחדות כבר אינן מתקנות את ליקוי הראיה מבצעים השתלת קרנית (PKP) penetrating keratoplasty  כמו כן ניתן לבצע השתלת טבעות לקרטוקונוס.
יש לציין כי קרטוקונוס מהווה את אחת הסיבות השכיחות ביותר להשתלה קרנית והנתונים עומדים על כ 10-20% מחולי קרטוקונוס לפני העידן של הטיפול בקרוסלינקינג.

כל הזכיות שמורות למרכז לקרטוקונוס – דר' ניר ארדינסט